ריץ ואח' נ' שיף תעשיות בע"מ ואח'

פסק דין

לפנינו תביעה לתשלום פיצויי פיטורים ותשלומים נוספים הנובעים מתקופת עבודתו של התובע אצל הנתבעת, לטענת התובע הוא התפטר מעבודתו מחמת עיכובים חוזרים ונשנים בתשלום שכרו, ואי תשלום זכויותיו הסוציאליות, ולפיכך הוא זכאי לפיצויי פיטורים. הנתבעת הגישה תביעה שכנגד, במסגרתה טענה כי על התובע לפצות אותה בגין הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהתפטרותו באופן פתאומי ובלא הודעה מוקדמת.

עוד חלוקים הצדדים ביחס לזכויות סוציאליות להן זכאי התובע בגין תקופת עבודתו אצל הנתבעת.

העובדות כפי שהתבררו בפנינו:

הנתבעת עוסקת בשיווק ובמתן שירותי הדרכה ותמיכה טכנית למכונות לעיבוד שבבי, מכונות CNC ומכונות קטנות לשימוש בתעשייה ובתחביבים.

התובע התקבל לעבודה בנתבעת בחודש ספטמבר 2008 בתפקיד טכנאי שירות (תיקונים והתקנות).

בין הצדדים לא נחתם הסכם עבודה. ואולם מעדויות הצדדים ומהמסמכים שבפנינו עולה כי הוסכם בין הצדדים כי בתמורה לעבודתו ישולם לתובע שכר חודשי בסך 9,000 ₪.

עיון בתדפיסי הבנק של התובע ובכרטסת הנה"ח של הנתבעת מעלה כי לכל אורך תקופת עבודתו, שכרו של התובע, לא הופקד לחשבונו במועד קבוע, וכי לעיתים קרובות שולם השכר באיחור, וזאת למן ראשית עבודתו. כך, עיון במסמכים ת/4 ו ת/5 לתצהיר התובע מעלה כי כבר שכר חודש עבודתו הראשון (ספטמבר 08) שולם לתובע (ע"ס 5,642 בהתאם לחלקיות עבודתו בחודש זה) ביום 28/10/08.

בהמשך הדברים, על אף שאין חולק כי התובע המשיך בעבודתו בנתבעת במשך תקופה בת כ 3 חודשים אין אינדיקציה להפקדה של סכום כלשהו שביצעה הנתבעת לחשבון הבנק של התובע, וזאת עד להפקדת 7,750 ₪ ביום 25/1/09. (מכרטסת הנהלת החשבונות של הנתבעת עולה כי במהלך התקופה הנ"ל (בת 3 חודשים) שולם לתובע סכום בסך 6,511 ₪ ואולם העברות אלה לא צויינו בחשבון הבנק של התובע). מכל מקום, בחודשים הבאים פברואר ומרץ, שולם שכרו של התובע באיחור ובאופן חלקי (5,000 ₪ בכל חודש).

מכרטסת הנהלת החשבונות של הנתבעת ומהשוואתה לחשבונות הבנק של התובע עולה כי בחודשים מאי – אוגוסט 08' התובעת הסדירה את חובות השכר כלפי התובע : בחודשים מאי ויולי הועבר לתובע סכום בסך 10,000 ₪ בכל חודש, ובחודשים אוגוסט וספטמבר הועברו תשלומים על סך 20,000 ₪ בכל חודש, באופן שהיה בו, כדי לכסות את חובות העבר בגין שכרו של התובע, וכן בגין החזר הוצאות דלק (שאינו מפורט בתלושי השכר) בהעברה האחרונה ע"ס 20,000 ₪ נכתב כי היא בגין שכר והחזר הוצאות דלק.

ביום 5/8/09 נחתם הסכם בין הנתבעת לבין חברת סימנס ישראל, שתכליתו הקמת כיתות לימוד להכשרת משתמשים בציוד של חברת סימנס (נספח א' לכתב התביעה שכנגד). בהתאם להסכם, התובע החל בהכשרה על מנת לשמש כמדריך בכיתות הלימוד.

לנוכח האמור, בחודשי עבודתו האחרונים, התובע עבר קורס בסיסי בחברת סימנס, אשר נמשך כשבועיים, וכן השקיע שעות עבודה בלימוד המערכת של סימנס וידע כי הוא אמור להדריך בקורס שאמור להפתח בחודש דצמבר 09 (ראה כתב תשובה לתביעה שכנגד וכן עדות התובע בעמ' 12-13).

אלא, שבחודש אוקטובר 09, חל עיכוב בתשלום שכר חודש ספטמבר 09. שכר חודש ספטמבר שולם ביום 3/11/09. ובהמשך אותו החודש לא שולם השכר בגין חודש אוקטובר 09.

אין חולק כי בחודש נובמבר 09 התובע נעדר מעבודתו ימים רבים (התייצב ל 14 ימי עבודה בלבד).

ביום 2/12/09 התובע התייצב אצל אחד מלקוחות הנתבעת על מנת לטפל בתקלה, הוא החל לטפל בתקלה, פירק מהמכונה מספר חלקים ועזב את המקום. אין חולק כי מאז אותו היום התובע לא התייצב עוד בעבודתו בנתבעת.

ביום 13/12/09 אמור היה להתחיל הקורס בו היה התובע אמור להדריך, אלא שהתובע לא התייצב לעבודה.

למחרת, ביום 14/12/09, התובע יצר קשר טלפוני עם מנהל הנתבעת והודיע על התפטרותו ובסמוך לאחר מכן מסר לנתבעת מכתב התפטרות בו כתב כדלקמן:

"אני הח"מ ריץ' ודים מס זהות 310151840 מצהיר בזאת על התפטרותי מחברת שיף תעשיות בע"מ עקב אי תשלום / עיכוב תשלום שכר, אי הפרשות ביטוח מנהלים, אי מתן רכב כנדרש במסגרת התפקיד.

אני דורש בזאת הסדרת חוב כספי באופן מלא ומידי."

ביום 11/1/10 נשלח לתובעת מכתב מטעם ב"כ הנתבעת בו צויין כדלקמן: